יום חמישי, 19 ביולי 2012

יפן שלי ומתכון לקציצות שרימפס בקרם מנגו וקוקוס



הטיול שלנו ליפן היה הפעם הראשונה שביקרתי במזרח הרחוק. תרבויות המזרח הרחוק סיקרנו והקסימו אותי, והביקור ביפן עלה על כל דימיון. יפן שונה מאוד מהמדינות המקיפות אותה בהיותה מודרנית, מתקדמת ונקייה מאוד, תוך שהיא משאירה את שכנותיה רחוק מאחור. הדבר הבולט ביותר בביקור ביפן הוא המעבר לעולם אחר. מודרני כמו שלנו, מתקדם אפילו יותר, רכבות שנוסעות במהירות של 360 קמ"ש שמדייקות לפי שנייה, מושבי אסלות דיגיטליים, מקדשים שבתוכם יש פלזמות מהם נשקפים כוהנים שמדברים למאמינים וביניהם אנשי עסקים לבושי חליפות. ההרגשה שלי היתה כאילו הם כולם חייזרים ואנחנו עברנו מימד לעולם מקביל, כל כך מסקרן ומדהים, שלא רציתי לעצום עין לרגע, כדי לא לפספס דבר.
 
מאחר שמטבעי אני מתעניינת בעיקר בתרבויות ואנשים, הדהימה אותי התהום הפעורה בין טוקיו המודרנית הבועטת והמגניבה לעומת קיוטו המסורתית והשלווה. בטוקיו נתקלתי בעשרות צעירים יפנים בעלי תסרוקות מוזרות, נערות לבושות בסטייל, גאדג'טים למכביר ואורות צבעוניים בכל מקום. הרגשתי כאילו טוקיו בלעה את מנהטן ושיכפלה את טיים סקוור בכל רחבי העיר. הכל גדול, צבעוני ומדוייק.לעומת זאת, בקיוטו זכיתי להתבונן במסורת יפנית במלוא הדרה. פסטיבל שנערך במקדש לכבוד דרקון קדוש, מאות מאמינים לבושי קימונו חוגגים את בוא האביב, אוכלים לחמניות באן ושותים סאקה, מקדשים עתיקים וגיישות  (שהיה לי מזל לראות!!) ברחובות שכונת גיון המקסימה. 

הדבר שהכי הקסים אותי הוא השוני בין התרבות היפנית העכשווית לבין התרבות הישראלית המוכרת. היפנים כל כך מנומסים, שזה מדהים. ברמה הבסיסית והפשוטה ביותר, הנימוס משתקף במילת הפרידה הרשמית הנהוגה שהיא "אריגטו גוזיימוס" שמשמעה "תודה רבה" המלווה בקידה קטנה. כל רכישה בסופר מלווה בקידה כלפי המוכר/ת, ומילות התודה "אריטו גוזיימוס". כמה יפה. כמה מנומס וסבלני. זר לא יעז לזרז אותך גם אם אתה עומד בדרכו במרכז מדרגות נעות. אפילו הנסיעה ברכבת זימנה לי חוויה מתרבות אחרת, שכן במשך שעות ארוכות אף אחד בקרון עמוס באנשים לא העז לדבר (בוודאי שלא בטלפון, הדבר אסור). שקט מופתי במשך שעות נסיעה ארוכות הבהיר לי עד כמה אנחנו שונים מהם (כל מי שנסע ברכבת ישראל יודע היטב על מה אני מדברת, איחורים הם דבר שבשגרה, רעש בלתי פסוק החל משיחות חולין של היושב לצדך, וכלה במוזיקה שבוקעת מטלפונים סלולריים של שכנייך לקרון). מעבר לדיוק ולנימוס מדובר בתרבות דתית, וראיתי הרבה אנשי עסקים לבושי חליפות מבקרים בבקרים במקדשים. לכאורה עולם כל כך דומה לעולמנו, רכבות, מסחר, עבודה, קפה, מסעדות, הכל מודרני ועכשווי, ויחד עם זאת כל כך שונה ורחוק מאיתנו, עד כי לא יכולתי להאמין ששני העולמות קיימים במקביל. כמה מקסים היה לי להיכנס לעולם אחר, שונה ומדהים, בו הכל חדש, לא מוכר, מסקרן ומדהים.
ומעל הכל (ואולי זה יסגיר את היותי גרגרנית קטנה) אני הכי מתגעגעת לאוכל. אוכל יפני מסורתי שכולל מרק מיסו לארוחת בוקר לצד אורז וירקות כבושים, ירקות בטמפורה, ומלא מרקים שונים ואיטריות מכל מיני מרכיבים וסוגים וטופו ממש טעים ונימוח.

אני מתגעגעת ליפן ויודעת שעוד אחזור לצפות בעונת השלכת (שאומרים שהי מקסימה אפילו יותר מעונת פריחת הדובדבן, במהלכה ביקרתי ביפן). ובינתיים, אני חולמת על אנשים מעולם רחוק, שחיים את חייהם בדייקנות בעולם אחר שכל כך דומה לעולם שלנו ויחד עם זאת שונה לחלוטין....
לזכר ימים יפים וזכרונות מתוקים מאסיה, הכנתי מנה אסייתית, שהיא אומנם לא יפנית בכלל, אבל היא מעוררת בי הרגשה של חופש, רעננות והתרגשות.
הכל התחיל מהרעיון להכין קציצות שרימפס. קרם מנגו וקוקוס איכשהו עלה בדימיוני כמצע נעים עליו ינוחו קציצות פריכות ונימוחות.
הכנת השרימפס הטרי כרוכה בעבודה רבה, החל בשטיפה וקילוף השרימפס, המשך בניקוי חוט השדרה (חורצים בסכים את החלק העליון של השרימפס לאורכו ומחלצים את החוט בשלמותו), וכלה בחיתוך השרימפס לחתיכות קטנות בסכין חדה. למרות זאת, אני סבורה שהתוצאה שווה את המאמץ, ואני מעדיפה לאכול שרימפס טרי מאשר חומר גלם שהיה קפוא שנה. יחד עם זאת, למי שהתעסקות עם שרימפס מרתיעה אותו, יכול לקנות שרימפס קפוא ונקי ופשוט להפשיר לשטוף ולקצוץ.
המנה נהדרת כמנה ראשונה או כמנה עיקרית לצד אורז. איך שמתחשק, זה נפלא.
קציצות שרימפס בקרם מנגו וקוקוס
מצרכים לכ-15 קציצות בינוניות
לקציצות
500 גרם שרימפס טרי קלוף
רבע כוס כוסברה קצוצה
2 בצל ירוק קצוץ
3 שיני שום מגוררות
2 ס"מ שורש ג'ינג'ר טרי, קלוף ומגורר
כף גדושה חמאה בוטנים
1 כף רוטב סויה
1 ביצה
רבע כוס פירורי לחם
מלח, פלפל שחור גרוס
כף לימון

לטיגון: שמן קנולה

לקרם מנגו וקוקוס
2 מנגו
שליש פחית קרם קוקוס (לא חלב קוקוס שהוא נוזלי יותר)
פלפל צ'ילי שלם קצוץ
רבע כוס כוסברה קצוצה
2 ס"מ ג'ינג'ר טרי קלוף ומגורר דק דק בפומפיה (בלי הסיבים)
2 שיני שום קצוצות
מלח, פלפל שחור
כמה טיפות טבסקו

אופן הכנה:
  • מכינים את הקרם מנגו-קוקוס: קולפים מנגו ומכניסים לסיר קטן. מוסיפים צ'ילי קצוץ, ג'ינג'ר מגורר, שום קצוץ ותבלינים. טוחנים בבלנדר מוט (או בבלנדר רגיל ואז מעבירים לסיר קטן). מוסיפים כוסברה קצוצה וקרם קוקוס. מערבבים על אש בינונית, מביאים לרתיחה ומסירים מהאש. מניחים בצד עד שהקציצות מוכנות.
  • מכינים את הקציצות: מנקים היטב את השרימפס הטרי. קולפים, מנקים את חוט השדרה וקוצצים.
  • מכניסים לקערה את כל חומרי הקציצות ומערבבים. אם העיסה רטובה מדי, אפשר להוסיף עוד מעט פירורי לחם.
  • מכינים קציצות בידיים רטובות. מחממים שמן קנולה בגובה של 5 ס"מ במחבת (השמן צריך להגיע לחצי מגובה הקציצות).
  • מטגנים את הקציצות כדקה מכל צד עד שמתחילות להזהיב. מסירים מהאש ומניחים בצלחת מרופדת בנייר סופג.
  • מרכיבים את המנה: מניחים מעט קרם מנגו וקוקוס בצלחת ועליו מניחים קציצות. מגישים מיד.
  • אם נשארו קציצות אפשר לשמור במקרר (קציצות בכלי אטום וקרם מנגו קוקוס בנפרד) ולחמם במיקרו יום אחרי (אבל אין כמו קציצות שמגישים מיד. החימום במיקרו פוגם מעט בטעם).
התמונות מיפן שמופיעות בפוסט הזה, שכל כך קרוב לליבי, צולמו במהלך הטיול לסירוגין על ידי ועל ידי עומר.

תגובה 1:

  1. This is also a line cookie run hack reminder that
    World War Z" along with various color that have a chance to enjoy the passion of gaming. From, quiz games like Minecraft?

    השבמחק